אין לי זמן...

אצל הרבי היו מקבלים ברכות כך היה ידוע לכולם,
ובאמת אין ספור אנשים קיבלו את מבוקשם בדרך נסית ומיוחדת.
אך פעם אחת, הרבי סיפר שהוא גם קיבל ברכה לחיים שמלווה אותו, הוא קיבל אותה מהרבי הקודם שגם הוא קיבל אותה מאביו.
הברכה הזאת היא בין החשובות לחיים וואולי היא הדבר
שכולם משתוקקים אליו...
הברכה היא 'לייקר את הזמן'
הזמן הוא נע, הוא בורח, אנו רוב הזמן רודפים אחריו, נלחמים בו.
לייקר את הזמן זה להשתמש בו עד תומו, לנצל אותו, לא לתת 'לרגע' ללכת לאיבוד.
בעצם הברכה הזאת היא הברכה התאימה לחודש 'אלול' וגם לפרשה שלנו
פרשת שופטים. מה עושים כדי לייקר את המשאב החשוב בחיינו.

פרשת שופטים מתחילה "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך"
הכלל בפנימיות התורה הוא חיצוניות ופנימיות.
ולכן שהתורה מצווה לנו לייצר מערכת משפט (שופטים שוטרים,דיינים וכו')
כדי לקיים חיים נורמלים בחוץ.
כך היא מצווה עלינו לקיים מערכת משפט בפנים, בתוכי.
המערכת הפנימית רמוזה במילה שעריך - יש לנו 7 שערים באדם עצמו
העיניים האוזניים, הפה. דרך השערים אנו קולטים ומשפיעים לסביבה.
שאני שם שופט ושוטר על השערים שלי ( מה אני רוצה לראות, לאכול, לדבר, להריח ולחוש) אני בעצם שולט על ה'אני' הפנימי שלי לקבל כל השפעה שקיימת בעולם, אלא אני בורר, בודק, ומתבונן מה 'נכון' לי.
הבעיה בבזבוז זמן הוא 'הסחת הדעת מהעיקר' , אנו כל הזמן מוסחים,
מציאות חיינו לוקחת אותנו לכל מקום, והופ עוד יום עובר, עוד זמן אבד לו.
הדרך הראשונה ביוקר הזמן, הוא לתת רף ביקורת על החושים שלי.
להשתמש בשוטר שבתוכי, אולי את זה הענין הזה אני רוצה למנוע,
ולהפעיל את השופט שבתוכי שנחשוב מה נכון לי.
ואם אני לא בטוח, אני ממנה לי שופט ויועץ חיצוני שעוזר לי.

יוקר הזמן מתחבר לנו גם באופן נפלא 'לחודש אלול' מבחינת סוד ה40.
אם נתבונן בתורה נראה את המספר 40 חוזר ונשנה.
40 שנה במדבר, משה עולה שלוש פעמים להר סיני וכל פעם הוא שם 40 יום בדיוק....ויש עוד ועוד...
גם המהות של חודש אלול (וזה באמת הזמן שעושים סליחות) היא 40 יום.
מתחילים, מתחילת חודש אלול ועד יום כיפור.
המספר 40 מורה על הפנמה, על תוכן שחודר אליי ונעשה חלק מחיי.
(בן ארבעים לבינה) הבינה נותנת לנו את היכולת להבין דבר מדבר,
להפשיט דבר מגשמיותו, לחבר אותו בין המוח ללב כדי שיהיה חלק מחיי ממש.
אנו בתוך מסלול ה40 (שהמון סודות יש לו) אבל מבחינתנו יש לנו כרגע המון נתינת כוח להתחבר לתוכן,
להפנים את הזמן, לקחת כל רגע ולעשות אותו חשוב.
לנסות להפגיש את הנשמה שלי עם השורש שלה, כמו שאמרנו במשל הידוע על 'המלך בשדה'.
המלך הוא האין סוף בעצמו והוא פוגש אותי בשדה, במקום פתוח, בדיוק אפה שאני.
כל הפגישה הזאת מתרחשת בתוכי, ושאני נפגש הקדוש ברוך הוא, עם האור, עם התוכן והנכון בחיי, כל רגע יקר...
כי הוא באמת יקר.

תנו לעצכם קצת זמן יקר ללא הסחות דעת, זה מדהים כמה שזה נותן נחת...
(לפחות בחודש הזה צריך לנסות :) )
רחמנא ליבא בעיי - מלמעלה רוצים את הלב שלנו....
שבת של שלום עם המון לב :

1