אתה יהלום

יש סיפור מוכר אבל כה מתאים לשבת שלנו

שחייבים לספר אותו שוב ושוב..

אשה מבוגרת שהייתה בדולרים אצל הרבי וחיכתה ככל הנראה שעות ארוכות

שאלה את הרבי 'אני כבר לא צעירה וקשה לי לעמוד כמה שעות

הרבי יותר מבוגר אך אתה לא מתעייף לעמוד יום שלם ?'

הרבי חייך, ואמר לה שסופרים יהלומים לא מתעייפים :)

 

השבת שלנו מלאה באור, ראש חודש אלול מגיע בשבת עצמה

פרשת 'ראה' פוגשת אותנו, ובכלל זמן מיוחד נכנס לחיינו.

אנו יודעים שראש חודש הוא נקודת תמצית רוחנית של החודש,

כמו 'הראש' הוא מכיל בתוכו את השפע בצורה ריכוזית אשר יומשך

במשך החודש. ושמדברים על 'חודש אלול' שבעברית אלול משמעותו חיפוש.

אנו מקבלים תמצית מרוכזת של אור מהמיוחדים שנקבל בשנה.

 

בכלל על הימים של חודש אלול מוסבר שי"ג מידות הרחמים משפיעים

בו, מעין רחמים עליונים שעוזרים לנו ללכת אחורנית וקדימה בזמן לתקן, להשפיע, להשלים, וליצור.

אך עם השפע האדיר שמתחולל בו הימים של אלול הם ימים רגילים

אנו עובדים, חוזרים ללימודים, אין חופשות וחגים מיוחדים.

הרבה שואלים כיצדו ימים כאלו כה מוארים הינם ימיי עבודה

ולא יצרו איזה 'חג אלולי'?

התשובה היא שזאת בדיוק הכוונה, אלול פוגש אותנו בחיים עצמם,

בזמן העבודה והמלאכה ואפילו בשיא החום.

אלול שמשמעותו חיפוש מלמד אותנו להכניס את אור אין סוף לחיינו ממש.

לקחת אותו לעבודה ,לפרנסה, לטיול, ללימודים ולכל מה שאנו עושים.

לחפש אותו בתנועה של חיינו, הקדוש ברוך הוא לא נמצא רק בשבת בבית

כנסת, בכותל, או בחג שאנו שובתים ממלאכה ויכולים להתכונן.

אלא גם בצהריים בשיא החום שאנו מתפללים למזגן, בעבודה מול אנשים,

שאנו לבד בבית או עם הילדים, שאנו נפגשים עם חברים, בעצם בכל מה שאנו עושים...

הקדוש ברוך נמצא בכל דבר ועניין שאנו עושים ויוצרים, ובאלול

מלמדים אותנו לחפש אותו בכל מקום כי הוא נמצא שם.

המשל הידוע של אדמו'ר הזקן על אלול 'המלך בשדה' מראה לנו

שהמלך בסיפור שהוא הקדוש ברוך נמצא בשדה וכולם יכולים לראות אותו לבקש ממנו ולהיפגש איתו.

רק צריך לרצות וללכת ל'שדה' או במילים שלנו לפגוש אותו בחיי.

 

בשבת שלנו שהראש חודש (התמצית מאירה) אנו מקבלים נתינת כוח

לפעול בחודש.

הכוח של 'ראש חודש אלול' עצמו נותן לנו את העוצמה והכוח לגשת מלמטה למעלה ( אני לדודי ודודי לי - ראשי תיבות אלול) דודי זה אהובי מקור הכוח שלי,ומי הולך לפגוש אותו? 'אני'.

והפרשה שבהשגחה פרקטית קיבלנו בשבת 'פרשת ראה' נותנת לנו

את הכוח לקבל 'אור' מלמעלה.

"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה" הפסוק הראשון בפרשה מלמד:

ראה - ראיה היא התאמתות מה שראינו, חודר אלינו ונשאר בתוכנו.

אנכי - הכוח האין סופי של הבורא למעלה מגדר גבול. אנו מקבלים את השפע הכי עצום ולא מוגבל.

לפניכם - לפנימיותכם , ממש פנימה לתוכנו.

היום - כל מקום שכתוב בתורה היום הוא נצחי, כל יום הוא היום.

ברכה- שפע מלמעלה שיורד אלינו למטה.

בעצם כל הפסוק הראשון של הפרשה, מספר לנו על שפע שאנו נקבל מלמעלה שאנו נקבל אותנו כאילו ראינו אותו, והוא יחדור אלינו ללב.

 

בעצם מספרים לנו שבשבת הזאת ישנו כוח כפול שמשתלב יחדיו.

כוח מלמעלה למטה (כוח הראש חודש) לגרום לעצמי לזוז,

לפגוש את אור אין סוף בחיי, לכוון לעצמי את התנועה למקום הנכון שלי.

ובו זמנית אנו מקבלים כוח מפרשת 'ראה' ליישם את

הפעולה, אנו מקבלים 'דלק' וסוללה עם אחריות שנוכל 'באמת'

לטעון את עצמנו, להיות 'כלים' לשפע הקרוב, ונוכל לדעת לבחור נכון

ולנצל את אור החודש לטוב.

חודש אלול מאיר את היהלום בתוכנו, וכולנו יהלומים.

ומה אנו צריכים לעשות? להאמין בזה ,לרצות את האור, לתכנן פגישות

יזומות עם הקדוש ברוך הוא.

ללמוד ,להתפלל, להתבונן, יש לנו 'זמן שיא' של אור, ומחכים רק לנו...

חודש טוב :) אלול שמח :) ושבת של תענוג -על :)

1