הכל דיבורים

נדבר היום על נושא 'הרוח', כחלק מארבעת היסודות המרכיבים את העולם.
כידוע, לא רק חומר הגוף מורכב מארבעה יסודות, אלא גם הנפש מורכבת מארבעת יסודות אלו, אלא שבנפש אלו יסודות רוחניים. 
בסידור האריז"ל מופיע רמז יפה: ראשי התיבות של 'אש מים רוח עפר' הם אמר"ע, גימטריא של 'איש'. כי איש מורכב מארבעת היסודות האלו.
יש ציטוט שמביא רבי חיים ויטאל, תלמיד האריז"ל בספרו "שער הקדושה'" שם הוא מדבר על יסוד הרוח. רבי חיים ויטאל מדבר בספרו על ה'דברים בטלים', שמגיעים מיסוד הרוח, הוא קורא לזה 'אב' היסוד הראשון. הראש והראשון ליסוד הרוח זה 'הדברים הבטלים'.
מהם הדברים הבטלים?
בפשטות, זה שהאדם מדבר את עצמו לדעת, מבלבל את השכל, מה שנקרא באידיש 'לופט גישעפט', זה דבריםבטלים.
מזה משתשלשל עוד דברים: חנפנות, שקרים, לשון הרע, ויהירות. כל מה שנקרא 'הכל דיבורים'. בלי שיש שום דבר מעשי.
 
בעצם, היסוד מרומז כבר בפרשת בראשית את הפסוק: "יהי האדם לנפש חיה", מתרגם אונקלוס "מללא", כלומר 'דיבור'. כח הדיבור הוא העניין של הרוח.

מה שמעניין כאן על פי הסוד והקבלה זה שלאדם יש המון כוחות, האדם נברא בצלמו של ה', כמו שלבורא יש כח לברוא דברים, גם לאדם יש כח לברוא דברים על ידי פיו. האדם יכול בזעיר אנפין לברוא דברים בעולם ע"י פיו
דוגמא לדבר ניתן לראות ביום-יום. אנו יכולים להחיות אדם על ידי שאנו מאירים לו פנים, ויכולים לגרום לאדם למות ברגע במילה אחת, 'לכבות' אותו מבחינה נפשית על ידי זלזול, עקיצה או פגיעה אחרת. כנאמר "מוות וחיים ביד הלשון":

בעומק יותר:
הרוח של הפה מאפיינת את יסוד הרוח, הפה גם בא מהרוח וגם עושה רוח.
שום דבר שיוצא מפיו של האדם לא הולך לבטלה, בין אם אמר דבר חיובי או לא - יש כח לדבר הזה, וההבל של הדיבור היוצא מהפה יוצר רוח, יש הבל שיוצר דברים טובים ויש דברים של סתם, דיבורים בטלים או דברים רעים מיסוד הרוח, שמגיע לידי הטומאה והקליפות, ומהבל זה של דברים חסרי משמעות, ה' יוצר רוחות, הוריקנים וכיו"ב, לא עלינו.
בניגוד לרוח, או כתרופה לו, ברא ה' בעולם הרים וגבעות, שתפקידם לעצור ולווסת את הרוחות שנוצרו מדברים מיותרים, על זה אומר הנביא ישעיה שנתנבא על העתיד-לבוא בימות המשיח "הרים ימושו וגבעות תמוטינה". בפשטות הרוח האמת נעצרת על ידי ההר, אך יש לכך גם משמעות על פי הקבלה.


טבע האדם שכשהוא מדבר דברים נגד השני וכיו"ב, הוא רוצה להתגדל על השני, כי יש לו תחושה טובה מזה, הוא מרגיש כי בכך הוא מגביה עצמו על השני ונוצרת תחושת חום וחמימות כתוצאה מאמירות אלו.
כשאי-מי מרכל על השני "זה לא טוב" "היא לא טובה", בעצם הוא אומר "אבל אני נהדר"... 
כשאחד מדבר על השני דיבורים לא טובים, נוצרת לו תחושה טובה, תחושה של 'רוח' . ותחושה זו נמתקת על ידי 'הר'.
מהו ה'הר' בגשמיות? הר מקשה את החיים על בני אדם - צריך לעלות ולרדת ממנו בקושי. כשאדם מגביה אצל עצמו את היסוד של 'הרוח' בדברים בטלים, ה' מגביה אצלו את 'ההר'.
כביכול נאמר לאדם "חשבת שיהיה לך קל להגדיל את עצמך על חשבון השני? יהיה לך קושי ממקום אחר שיעמיד אותך על מקומך". 
כנגד כל דיבור רע על אדם, נוצר לו קושי. כנגד הרוחות שהוא עושה - יש לו קושי ששובר את הרוח. שהעמל והקושי הזה יתקן את מה שעשה. 

 

 

1