פשוט להיות שמח!

יש מצבים בחיים, שבאים או לא באים - אך אנו לא יודעים לשמר אותם. אחת הבעיות היא, שאנו חושבים ששמחה היא "או שיש או שאין", או שאני שמח או שלא. אם משהו שימח אותי - אני שמח, ואם לא - לא.
כלומר, אני לא אדון לתחושות ולרגשות שלי. רובנו מקבלים את הרגשות שלנו כתוצאה - לנו אין הרבה השפעה עליה, 
אנו 'תגובתנים', כל תגובה שלנו היא על משהו שקרה. אם זה טוב - אנו שמחים, ואם זה לא טוב - אנו עצובים.

אחת החידושים של תורת החסידות, היא העומק של תורת חב"ד ומתמצה בביטוי: "מוח שליט על הלב", 
ה"מוחין מולידות את המידות", כלומר השכל קובע את הרגשות. כל רגש שלנו הוא תולדה של תהליכים שמתחוללים אצלנו במחשבה- ההתבוננות. אנו יכולים להחליט כרגע מה להרגיש. רגש זה משהו שאנו יכולים לנהל אותו. אנו יכולים להחליט.
תורת המוסר מדבר על שליטה ברגשות, שזהו גם דבר נהדר, לשלוט על הכעס, על התאווה.

אך החסידות אומרת "אנו לא רק רק שולטים, אלא מולידים את הרגש".
אני קם בבוקר ומחליט מה אני מרגיש עכשיו.


האושר שלנו לא יהיה תלוי באישור של מישהו אחר. לא רק דרך אישור של מישהו אני הופך להיות מאושר.... 
לא!

החסידות מלמדת אותנו שאנחנו אחראים על הרגש שלנו. תחליט להיות שמח - תהיה שמח...

חסידים מטבעם הם שמחים. חב"ד מדברת על יצירת מנגנון שיודע להוליד רגש. דבר מדהים.
אני מחליט מה ארסנל הרגשות שלי. אני מה מה אני אוהב ומה לא "לפעמים אני עצוב ולפעמים שמח", אבל אני קובע...

זוהי שמחה אמיתית, כזו שאין צורך לחפש אותה, אלא נמצאת בתוכי. 

אז קל לומר, אבל העולם שלנו "רובו ככולו רע ורק מעט טוב מעורב בו", רואים את זה סביבנו. אז איך אפשר לשמוח כאן בעולם? זה באמת לא קל.... אם זה היה קל לא היה ציווי מפורש להיות שמחים. 

והשאלה היא איך עושים את זה....

ובאמת, אם נחפש סביבנו את הטוב והשמח, יהיה לנו די קשה למצוא זאת כל הזמן. ואנו צריכים ללמוד ולראות איך הכל סביבנו הוא למעשה טוב גמור "כל מה שעושה ה' - לטוב הוא עושה".

מתוך שיעורו השבועי של הרב זיו קצבי

 
 

 

1