מה רע בקיץ?

מתי קל יותר לעבוד את ה', בחורף או בקיץ? במבט ראשון זו שאלה מוזרה. וכי מה הקשר בין עבודת-ה' לעונות השנה? אך מסתבר שיש קשר.

בהשקפתה של תורת החסידות אין שום דבר שהוא מקרי וטבעי. לכל דבר, ולו הטבעי ביותר כמו זריחת-השמש, יש שורשים רוחניים, כאשר התופעות הגשמיות מהוות, למעשה, השתקפות ובבואה של התופעות הרוחניות.

השמש הגשמית, השמש שלנו, מהווה השתקפות של שמש אחרת לגמרי - "שמש ה'". זריחתה של השמש שלנו הינה בבואה לזריחתו של האור האלוקי האין-סופי, ולכן אנו מתפללים עם הנץ-החמה ומקיימים מצוות אחדות דוקא בשעות היום ולא הלילה. לאמיתו של דבר, עצם העובדה שהשמש זורחת, הרי היא נובעת מזריחתה של "שמש ה'". בגלל שמתחיל להאיר האור האלוקי של "שמש ה'", לכן זורחת גם השמש הגשמית שלנו. היא כמו בבואה, כמו צל שמתנהג בדיוק כמו מקור הצל.

אם אנו ממשיכים באותו קו-מחשבה, אנו מגיעים למסקנה, שגם העובדה שבקיץ יש יותר אור וחום מהשמש מאשר בחורף, נובעת מהבדלים במידת גילויו של האור האלוקי בין החורף לקיץ. ואכן, בתורת החסידות מבואר באריכות, שעבודת-ה' בחודשי הקיץ שונה מהעבודה בחודשי החורף, בגלל שבקייץ מאירה "שמש ה'" בעוצמה יתירה מאשר בחורף. הרבי הקודם מליובאוויטש היה אומר, שקל יותר לעבוד את ה' בקייץ מאשר בחורף.

למעשה, החורף והקיץ מייצגים שני אופנים בעבודת-ה'. אפשר לעבוד את ה' בעיקר על-ידי הגברת אור הנשמה, ואפשר לעבוד את ה' בעיקר על-ידי זיכוך ועידון הגוף. שתי הדרכים מובילות באופן כללי לאותה מטרה - להתקרבות אל ה'. בשתי הדרכים מגיעים להתגלות הנשמה ולזיכוך הגוף. ההבדל הוא רק בשיטה: האם מגיעים לגילוי הנשמה באמצעות זיכוך הגוף, או שמגבירים תחילה את אור הנשמה ובדרך ממילא הגוף מזדכך.

בחורף עיקר העבודה היא בזיכוך הגוף. בתקופה זו אין התגלות גדולה של "שמש ה'" וממילא גם אור הנשמה אינו מאיר בעוצמה רבה בגוף. זו תקופה כללית של קרירות, ועבודת-ה' בתקופה זו מתבטאת בעיקר בהתגברות על קרירות זו, בזיכוכו ובעידונו של הגוף.

בקיץ, לעומת זאת, קיימת התגלות גדולה של "שמש ה'". האור האלוקי האין-סופי מאיר בעוצמה רבה ביותר. הנשמה קולטת הארה זו ואף היא מתחילה להתגלות ולהאיר בנפש ובגוף. לגוף הגשמי ולנפש-הבהמית קשה הרבה יותר לעמוד מנגד ולהפריע לעבודת- ה'.באופן טבעי קל יותר לעבוד את ה' ויש יותר התעוררות טבעית להתקרבות אל הקב"ה.

עם זאת צריך לזכור, שתהליכים מסוג זה הינם מורכבים למדי. כאשר הגילוי הגדול של "שמש ה'" אינו יכול להתבטא בכיוון החיובי של יתר עבודת-ה', הוא עלול לפנות לאפיקים שליליים. מבחינה זו הוא דומה לכל כוח שקיים בעולם שניתן לנצלו לטוב וניתן לעשות בו שימוש לרעה. הדברים דלעיל מתייחסים באופן כללי לעובדה שבקיץ קיימת התגלות גדולה של אור ה' ונטייה טבעית של הנשמה להתקרב אל הקב"ה.

אז אם אתם אוהבים את הקיץ - דעו שגם הנשמה אוהבת אותו, בגלל שאז מאירה "שמש ה'"!

 

 

(באדיבות www.chabad.org.il)

1